נהוג לקיים את טקס הכפרות לקראת יום הכיפורים.

טקס זה מבוצע על ידי סיבוב תרנגול/ת שלוש פעמים מעל הראש באמירת הפסוקים לאחר מכן נשחט העוף לפי הנוהל ההלכתי של שחיטה וערכו הכספי ניתן לעניים, או, וזה המנהג הנפוץ ביותר כיום, העוף עצמו נתרם למטרת צדקה.

אנו מבקשים מה' שבמקרה שנגזר עלינו להיות מושא לגזירות אכזריות, יעבירו אלה לעוף זה בזכות מצוות הצדקה.

ברוב הקהילות היהודיות מתקיימים כפרות במקום ייעודי, בהתאם להנחיות רשויות הבריאות. תרנגולות חיות זמינות לרכישה, שוחטים נוכחים, ולאחר מכן התרנגולות נתרמות למוסד צדקה. שאל את הרב שלך אם מתקיימים כפרות בקרבתך.

הפרטים

הזמן

כפרות אפשר לעשות בכל עת במהלך עשרת ימי תשובה )כלומר בין ראש השנה ליום כיפור(, אבל הזמן האידיאלי הוא יום לפני יום הכיפורים קצת לפני עלות השחר, כי אז "גוברים הרחמים".

התרנגול/ת

הועלו כמה סיבות להסביר את השימוש בעוף לביצוע טקס הכפרות: 1) בארמית, תרנגול נקרא גבר. עכשיו, בעברית, גבר הוא בן אדם. אז אנחנו לוקחים גבר כדי לכפר על גבר. 2) תרנגול הוא עוף קל למצוא וזול יחסית. 3) אין זה מין שהוקרב כקרבן בבית המקדש. זה שולל את האפשרות שמישהו ידמיין בטעות שהכפרות הם קרבן.

נוהגים לקחת תרנגולות לבנות, זכר לפסוק (ישעיהו א,יח) : "אִם יִהְּיּו חֲטָאֵיכֶם כַּשָנִים - כַּשֶלֶג יַּלְּבִינּו". בכל מקרה, לא ראוי להשתמש בעוף שחור, כי שחור הוא הצבע שמייצג את הגבורה והקפדנות של הקב"ה. כדאי גם לא להשתמש בעוף שיש לו פגם או פציעה ברורים.

גבר או ילד משתמשים בתרנגול, אישה או ילדה לוקחים תרנגולת. הכי טוב הוא שלכל אדם יש את העוף שלו. עם זאת, אם יתברר שהוא יקר מדי, אותו עוף יכול לשמש לכמה אנשים. כך, משפחה שלמה יכולה להכין את הכפרות עם שתי עופות: תרנגול לבנים ותרנגולת לבנות.

כשכמה אנשים עושים כפרות עם אותו עוף, הם חייבים לעשות את זה בו זמנית, ולא אחד אחרי השני, כי אי אפשר לעשות כפרות עם עוף "משומש".

אישה בהריון מכינה כפרות עם שלוש עופות, שתי תרנגולות ותרנגול: תרנגולת אחת לעצמה והתרנגולת השנייה והתרנגול לילד שהיא נושאת (שמינו אינו ידוע עדיין). אם זה יקר מדי, מספיקים תרנגולת ותרנגול (כי אם הילדה היא בת, היא חולקת את התרנגולת של האמה).

אם אי אפשר להשיג תרנגולות חיות, ניתן להחליפן בעופות כשרים אחרים למעט יונים, שכן אלו הוקרבו כקרבנות בבית המקדש. יש המשתמשים בדגים חיים – כשרים; אחרים מקיימים את כל הטקס בכסף, ואז תורמים את הכסף הזה - לפחות ערך של עוף - לצדקה.

טֶקֶס

לחץ על "ברכות" כדי להציג ולהדפיס את טקסט הכפרות בעברית.

קח את העוף בידיים וקרא את הפסקה הראשונה ("בני אדם...")

תוך כדי קריאת תחילת הפסקה השנייה, תסובב/י את העוף שלוש פעמים מעל הראש, פעם ראשונה באמירת "זה חליפתי, פעם שנייה באמירת "זה תמורתי" ואז שוב באמירת "זה כפרתי".

חזור על קריאת שתי הפסקאות פעמיים נוספות (סובב את העוף בסך הכל תשע פעמים).

קח את העוף לשוחט, ששוחט את העוף.

זו הזדמנות עבורך לקיים מצווה נדירה למדי: לכסות את דמה של ציפור שנשחטה. קח חופן אדמה (שכמותה מוכנה בדרך כלל למטרה זו ליד השוחט) וברך את הברכה הבאה לפני כיסוי הדם שנשפך "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על כיסוי דם בעפר." .

נהוג בקהילות רבות לתת טיפ לשוחט עבור שירות זה

אם אתה נרתע מלהחזיק תרנגולת חיה בידיים שלך, מישהו אחר יכול להחזיק אותו ולסובב אותו על ראשך.

לכפרות מביאים באופן מסורתי אפילו את הילדים הקטנים ביותר, ואחד ההורים מסובב את העוף מעל כל ילד מעל ראשו באומרו: "זה חליפתך, זה תמורתך, זה כפרתך.

ישנה חשיבות עליונה להתייחס לעופות בצורה אנושית ולא – חלילה – לגרום להן כאב או אי נוחות. ההלכה היהודית אוסרת בהחלט על גרימת כל כאב מיותר לברואי ה'. הסלידה בהשראת מעשה אכזרי שכזה חייבת להיות מוכפלת ביום זה, ערב היום שבו אנו מבקשים מה' חסד ורחמים שאולי לא מגיע לנו. ההלכה אף מציע לזרוק את הקרביים והכבדים של העופות שחוטות במקום בו יוכלו הציפורים לבוא לאכול מהם. "ראוי לרחם על הנבראים ביום הזה, כדי שבשמים ירחמו גם עלינו.

אותו תהליך מתבצע - למעט שחיטה - כאשר משתמשים בדגים או בכסף להכנת הכפרות.