מנהג הכפרות

נהוג לקיים את מנהג הכפרות ("כפרה" סמלית) כהכנה ליום הכיפורים.

המנהג מתקיים בסיבוב תרנגול שלוש פעמים מעל הראש תוך אמירת הנוסח המתאים. לאחר מכן העוף נשחט על פי ההלכה, ושוויו הכספי ניתן לעניים — או, כפי שנפוץ כיום, התרנגול עצמו נתרם לצדקה.

אנו מבקשים מהקב"ה שאם נגזרו עלינו גזירות קשות, הן יעברו אל התרנגול בזכות מצוות הצדקה.

ברוב הקהילות היהודיות מארגנים כפרות במקום מיועד, בהתאם להנחיות הרשויות. ניתן לרכוש תרנגולים חיים, שוחטים נמצאים במקום, והתרנגולים נתרמים לאחר מכן למוסדות צדקה. שאלו את הרב שלכם היכן מתקיימות כפרות באזורכם.

הפרטים

הזמן

ניתן לעשות כפרות בכל עת בעשרת ימי תשובה (בין ראש השנה ליום הכיפורים), אך הזמן המובחר הוא ערב יום הכיפורים לפנות בוקר, שאז "חוט של חסד" גובר בעולם.

התרנגול

מספר טעמים נאמרו לשימוש בתרנגול: 1) בארמית תרנגול נקרא "גבר", ובעברית "גבר" הוא איש — לוקחים גבר לכפר על גבר. 2) תרנגול מצוי וזול יחסית. 3) אין זה מין שהוקרב בבית המקדש, וכך נמנעת טעות כאילו הכפרות הן קרבן.

נהוג לקחת תרנגולים לבנים, על שם הפסוק (ישעיהו א, יח): "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ". אין להשתמש בתרנגול שחור, ולא בתרנגול בעל מום או פציעה ניכרת.

גבר או ילד לוקחים תרנגול, אישה או ילדה — תרנגולת. עדיף שלכל אדם יהיה עוף משלו; אם הדבר יקר מדי, אפשר להשתמש באותו עוף לכמה אנשים.

אישה בהריון עושה כפרות בשלושה עופות — שתי תרנגולות ותרנגול: תרנגולת עבורה, והתרנגולת והתרנגול הנוספים עבור העובר (שמינו אינו ידוע).

אם אין תרנגולים חיים, אפשר להשתמש בעופות כשרים אחרים (מלבד יונים, שהוקרבו במקדש). יש המשתמשים בדגים חיים כשרים; ואחרים מקיימים את המנהג כולו בכסף, ונותנים את הכסף — לפחות שווי של תרנגול — לצדקה.

הסדר

ראו את עמוד "סדר הכפרות" להצגה והדפסה של הנוסח.

אוחזים את התרנגול ואומרים את הקטע הראשון ("בני אדם..."), ובקטע השני מסובבים את התרנגול שלוש פעמים מעל הראש באמירת "זה חליפתי", "זה תמורתי", "זה כפרתי". חוזרים על שני הקטעים עוד פעמיים (תשעה סיבובים בסך הכל).

מביאים את התרנגול לשוחט. זו הזדמנות לקיים מצווה נדירה: כיסוי הדם. לוקחים עפר ומברכים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי דָּם בֶּעָפָר.

חשוב מאוד לנהוג בעופות ברחמים ולא לצערם חלילה. ההלכה אוסרת צער בעלי חיים, ובמיוחד ביום זה, ערב היום שבו אנו מבקשים רחמים מן השמים.

אותו סדר — מלבד השחיטה — נעשה כאשר משתמשים בדגים או בכסף.